מצאתי כי הקונפיגורציה המקובלת היום להרכבת משקפיים, ובעיקר "ידיות" המשקפיים, מטרידה אותי וגורמת לי לחפש מעקף וניסוח חדש לנשיאת המשקפיים על הראש - ללא מוטות ההשענה על האזניים. סדרה זו, היא תוצר של הדילוג אחורה בעץ אבולוצית המוצר, מורכבת ממבנה קפיצי, הנפתח ומחזיק במתח על הראש, עליו רוכבות יחידות הניתנות להחלפה. היחידות מרחפות מעל גשר האף ועצמות הלחיים ולא נשענות עליהם. מבנה ה"עין" הקפיצי, עשוי למינציית מייפל, והיחידות ש"מסתנפות" עליו מודפסות בתלת מימד.
הדיאלוג בין הטכניקות הרגיש לי טבעי למרות שקיים ביניהן מרחק של מאה שנה. המבנה מסמן "הילה" של שמירת מרחב אישי והוא מחייב התנהגות חדשה עם הראש. דרוש זמן להסתגל לנוכחותו על הראש ולפתח מודעות לכך שסיבוב הראש יוצר מעגל של כ-60 ס"מ סביב הראש, ויש להיזהר לא להיתקל בחפצים ואנשים. יש לשער גם שהשימוש במשקפיים אלה יחליף את שני עיגולי הלחץ האדומים שנוצרים בשני צידי האף בפס אדום אחד על המצח.
Galit Shvo | Waka
This project reformulates how eyeglasses are worn on the head, and presents a structure that makes the temples over the ears redundant. The series is made from a springy structure that opens up and clamps onto the head due to the tension, and to which changeable units can be attached. Wearers need to get used to their presence on their head and develop awareness of the fact that there is a wide circle measuring no less than sixty centimeters in diameter around their head.