העבודה מתייחסת למשקפיים כמושג המבטא דימוי של עיניים, ברק של עיניים או משקפיים, מבט, מרחק בין אחר לאחר או זווית ראייה. העדשות הן אבנים 'טובות', צהובות ואטומות ומשקפיים אלה אינם רואים או מראים אלא את עצמם. זוהי ראייה בהפשטה, יופי שמזוקק ונסגר באופן שמנכיח עיוורון ביחס לעובדות ממשיות.
אך מושג המשקפיים יכול ואמור להיות אתי, פעיל ופרגמטי ולהתרחב תוך קבלה ושיקוף תכנים שונים של ראיית המציאות. העבודה מונחת על מצע נייר כחומר ארעי זרוע מילים, בעלות תכנים זהים, בעברית ובערבית. תוספת המצע היא אופציונלית וארעית, וכמו במציאות עצמה המצע יכול להחליף תכנים וניתן להתעלם מהמצע, להחליפו באחר או לסלקו. גם להתעלמות, מבחירה והחלטה, יש מובן אתי.
Deganit Stern Schocken
This project addresses eyeglasses as a metaphor for eyes, a look, or point of view. Instead of lenses it has been set with opaque yellow gemstones that can only see themselves. This is an abstraction of the concept of sight – as something that can see the beauty or be stricken by blindness of concrete facts. Eyeglasses are a tool for seeing reality – as an ethical and active action, or alternatively as an action that registers or reflects various contents. The surface under the eyeglasses is scattered with words – in Hebrew and Arabic. The eyeglasses enable the viewer to ignore the surface, replace it with another, or remove it. Every choice is an ethical decision in itself.