רונה זינגר 

המשקפיים במקורם הם פריט רפואי שנועד לשפר את ראייתו של המשתמש. כבר שנים רבות קיימות דרכים נוספות לתיקון פגם הראייה, ביניהן ההליך הרפואי הנקרא "ניתוח להסרת משקפיים". שמו אינו ניתוח לשיפור הראייה או ניתוח לתיקון הקרנית, אלא ניתוח להסרת אביזר שהפך ברבות השנים לאיבר. על מנת להסירו יש צורך בהתערבות כירורגית של ממש.

שם הניתוח מרמז על החיבור האינהרנטי של האדם והמשקפיים, ואכן כיום, על אף ההתפתחות הטכנולוגית, הדרישה למשקפיים נשארה בעינה. יתרה מכך, אדם אשר חושק במשקפיי ראיה למרות שלא אובחן כבעל פגם ראייתי יכול לרכוש לעצמו משקפיים "מספר 0" ולשמר את האביזר האופנתי על פניו. עם השנים הפכו המשקפיים בעיקר לפריט אסתטי ולמשחק של קומפוזיציות על הפנים. עיגולים, ריבועים, שקיפות ואטימות, כולם ניתנים לבחירה ליצירת המשחק המושלם בין האביזר לפניו של המשתמש. המשקפים המוצגים יוצרו ממשטחי זכוכית משתנים שאינם קמורים ולכן אינם משפרים את יכולות הראייה. המבט, נוסף על כך שאינו מתחדד, אף מיטשטש ומרחיב את גבולות המשחק בין הפנים למסך שלפניהם. הטקסטורות על פני הזכוכית הן הפילטר דרכו רואה ונראה המשתמש, כך הופך המסך להיות גם המסכה.


Rona Zinger
 
Many people want eyeglasses merely as a fashion accessory even if their eyesight does not need to be corrected. This project presents eyeglasses created from non-convex glass sheets that do not improve eyesight. Eyesight, in addition to not being sharpened, is actually blurred and expands the boundaries of the interplay between the face and the screen in front of it. The textures on the glass surfaces serve as filters through which the user sees and is seen, and thus the screen becomes a mask as well.

רונה זינגר | Rona Zinger
Powered by ActiveTrail